צרו קשר
ּ

בן מרדן

אחת מטענות האב לפטור ממזונות ילדו היא טענת "בן מרדן" (נקרא גם "זכות המגע") . אחת מהטענות העיקריות למרדנות קטין הינה הימנעות מקיום הסדרי ראיה וביקורים. זכות זו קמה להורה שאינו משמורן, על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. לעומת זאת, סעיף 9 לחוק המזונות נוקט מבחן מחמיר מהלכת בן מרדן, לפטור ממזונות, והוא – מחמת התנהגות מחפירה, שהזכאי במזונות התנהג כלפי החייב.

כלומר, טענת בן מרדן לא תעמוד לאב כטענת פטור מחיובו לשלם מזונות לילדיו, אלא אם התנהגות הילד מגיעה כדי התנהגות מחפירה כלפיו.

בן מרדן אימתי? יש לעשות הבחנה בין שתי קבוצות גיל: עד גיל 6 שנים ומעבר לגיל 6. לעניין זה קבע בית המשפט כללים לגבולות הפטור ממזונות כדלקמן:

  1. מזונות קטין מתחת לגיל 6 שנים לא יישללו ממנו בכל מקרה, גם אם הופרו הוראות פסק הדין שקבע את משמורתו.
  2. מזונות קטין מעל גיל 6 שנים, יכול שיישללו ממנו, אם לא מקיימים אחר הוראות פסק הדין שקבע את משמורתו.

בעבר, במקרים בהם קבע בית המשפט כי משמורת הקטין תעבור לידי האב, אך, האם סירבה למלא אחר הוראות פסק הדין שקבע כי הקטין יימסר לאביו, או שהקטין עצמו מסרב לעבור לאביו – האב פטור מתשלום מזונות. כיום ההלכה שהתגבשה בפסקי הדין היא, כי "הפטור של האב אינו החלטי, בכל הנסיבות, כי אפילו הבן או הבת מרדנים אין להביאם לסף רעב ולהשאירם בחוסר כל". הכלל בענייני קטינים קובע בראש וראשונה את טובתם. שלילת המזונות היא צעד קיצוני וחריף שיופעל רק במקרים בהם קיימות נסיבות יוצאות דופן. בית המשפט מייחס חשיבות להשפעה אפשרית של האם על הקטין, שלא לקיים את פסק הדין בעניין הסדרי ראיה ולא נעלם מעיני בית המשפט כי בנסיבות מסוימות לא טבעי שילדים ירחשו שנאה עזה כלפי אביהם מולידם, אלא אם יד אמם בכך.

במצב דברים זה, בית המשפט יקפיד הקפדה יתרה משלילת מזונות כאשר קיים חשש כי טלטולו של הילד מקורו במלחמת ההורים זה בזה, וכי ההורה הדורש כי הילד יועבר לידיו, אינו דואג לטובתו של הקטין דווקא אלא לניצחונו בהתמודדות בין בני הזוג. צריך להביא בחשבון כי הילד, אשר אותו מערבבים במחלוקת, אין לו חלק ונחלה במריבות שבין ההורים ועל כן, אין להענישו כאשר לא חטא כלל. בית המשפט מייחס חשיבות להשפעה אפשרית של האם על הקטין, שלא לקיים את פסק הדין בעניין הסדרי ראיה ולא נעלם מעיני בית המשפט כי בנסיבות מסוימות לא טבעי שילדים ירחשו שנאה עזה כלפי אביהם מולידם, אלא אם יד אמם בכך.

יחד עם זאת, כאשר הבן, הוא בן מרדן, ההלכה הפסוקה היא כי האב פטור ממזונות בנו ו"עול כלכלתו של בן מרדן מוטל על מי שמחזיק בו, כל עוד מסוגל המחזיק לפרנסו. במידה וההורה המחזיק אינו מסוגל לפרנסו, על ההורה השני להשלים את מחסורו על פי דיני צדקה, אם כי לא עד לאותה רמת חיים, אשר ההורה המחזיק חפץ לקבוע עבורו".

תוצאות הלכת בן מרדן יכולה להיות אף הקטנת שיעור דמי מזונות בהם חייב ההורה הלא משמורן, בתנאי "וזאת יש להדגיש, שמי שהקטין נמצא במשמורתו מסוגל להחזיק בו ולפרנסו" אם יוכח כי ההורה המשמורן, לא מסוגל לעשות כן, על ההורה השני להשלים את מחסורו מדין צדקה. מתי יכנס פטור מתשלום המזונות לתוקפו: כאשר בית המשפט קבע כי הבן, הוא בן מרדן, האב פטור ממזונות בנו, מיום מתן פסק הדין. פטור ממזונות בן מרדן לא יחולו רטרואקטיבית.

הנימוק לכך שדרישה להחזיר רטרואקטיבית את המזונות עלולה להביא את האם לידי מצוקה כלכלית, ודרישה זו אינה מאזנת בין טיב האמצעים הננקטים ובין המטרה שרוצים להשיג בעזרתם. לא למיותר לציין כי הגישה שונה בין בית המשפט האזרחי לבין בית הדין הרבני. נראה כי בתי הדין הרבניים מחמירים יותר עם הקטין במקרים של הפרת הסדרי הראיה על כן, התוצאה תהיה שונה כאשר בית הדין הרבני ירכוש סמכות בעניין החזקת הקטין. מה הדין כאשר נקבע בהסכם הגירושין ובהסכמת ההורים, כי הקטין יהיה במשמורת האב?

המקרה שהיה כך היה: הסכם גירושין בין בני זוג שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט, נקבע כי הבן הקטין יעבור למשמורת של האב. כשהתחתן האב בשנית, לא השלים הקטין עם קיומה של האם החורגת וברח לבית אמו הביולוגית. הקטין תבע מהאב מזונות, ובית המשפט חייב את האב לשלם את מזונות בנו. בערעור טען האב, כי הפרת הסכם הגירושין בדבר משמורת הקטין, פוטרת אותו מתשלום מזונותיו. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי הסכם הגירושין הוא בין הבעל לבין האישה בלבד, ואין הקטין צד לו, וזאת למרות שהסכם הגירושין קיבל תוקף של פסק דין. העובדה, שהילד אינו נוהג על פי הסכם ההורים, אינה צריכה להפקירו. כלומר, הפרת הסכם גירושין על ידי הקטין אינה מקימה את פטור האב מתשלום מזונותיו.

למעלה

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

ּ