צרו קשר
ּ

האם ניתן לכפות בדיקת אבהות?

בדיקת אבהות עפ"י ההלכה הגדרת הורות הינה כי האב הביולוגי הינו האב הגנטי. ואילו אם הביולוגית הינה האם היולדת.

בבדיקת אבהות מתעוררות שתי שאלות:

  1. האם קיימת אפשרות לכפות אבהות?
  2. שאלת הממזרות – מה קורה כאשר מדובר בבני זוג נשואים ומתעורר ספק ביחס לזהות האב. האם ניתן לברר אבהות לפי מבחן גנטי כאשר יש חשש לממזרות.

פס"ד שרון לוי נותן מענה לעניין כפייה לבדיקת אבהות. בפסק דין לוי נקבע כי לאדם קיימת הזכות לשלמות הגוף. קרי, לא ניתן לכפות על אב נטען ביצוע בדיקה לסיווג רקמות. אולם, אב שמסרב לעשות בדיקה, סירובו ייזקף לחובתו. אולם, כאשר עולה שאלת ממזרות, עמדת הפסיקה היא שכאשר יש חשש לממזור הילד, יש להימנע מבדיקת רקמות. בית המשפט אינו מוסמך לכפות בדיקת אבהות. הפתרון הזוקף את סירובו של האב הנטען להיבדק לחובתו, נתפס כפשרה ראויה המגנה על הילד (רישום אבהות, תשלום מזונות).

תיקון חוק מידע גנטי: סעיף 28 (ו) לחוק מידע גנטי שכותרתו, "בדיקה בלא הסכמת הנבדק", מסמיך את ביהמ"ש לכפות תביעת אבהות בהתקיים שני תנאים מצטברים:

  1. ביהמ"ש שוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות טענות המבקש בדבר קשרי משפחה הנטענים.
  2. ניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו.

היה והאב הנטען עומד בסירובו לביצוע בדיקה לסיווג רקמות, הבדיקה תהיה פחות פולשנית, קרי בדיקה חיצונית כמו דגימת שיער, דגימת רוק. גם בבדיקות חיצוניות שאינן פולשניות, לא ניתן לכפות על האב הנטען לתת את הדגימה אולם גם בבדיקה חיצונית ניתן להצהיר על אבהותו מכוח הסירוב. ויוטעם, כאשר האב הנטען נפטר ניתן לבקש מהסבתא (ולא מהסבא) לעבור בדיקת רקמות. הכחשת אבהות הבעל וחשש לממזור בפסק דין גוטגזן ופס"ד גרניט – מדובר בשני פסקי דין, עם עובדות זהות. אישה בהליכי גירושין, נכנסת להריון בשלב שהיא פרודה מבעלה ושהיא עדיין נשואה. האישה מבקשת לתבוע את שני הגברים בתביעת אבהות. נקבע כי למרות שהאם נשואה, זה לא מונע לעבור בדיקת אבהות.

השופט מסתמך על שני שלבים:

  1. ביה"ד הרבניים עושים כל מאמץ להימנע מהכרזת ממזרות.
  2. גם אם הילד יוכרז כממזר, ישנה משמעות לילד לדעת מיהו אביו (משמעות גפג לעניין הירושה,מזונות)

בשני פסקי דין אלה, אומר כב' השופט שנלר כי לא בכל מצב של חשש ממזרות נמנע את בדיקת האבהות, ישנם מצבים שבירור כזה הוא חשוב עפ"י שיטת המדרג מה טובת הילד, מה תהיה המשמעות של הממזרות לגביו. אולם, רק במצב שטובת הילד מכתיבה בדיקת אבהות נעבור לבירור אבהות בדרכים עקיפות.

תיקון מס' 3 לחוק מידע גנטי – מניעת בדיקה על ידי חשש ממזור:

  1. כבילת שיקול הדעת של ביהמ"ש
  2. מתן כוח החלטה מוקדם לנשיא ביה"ד הרבני הגדול
  3. העברת המידע בדיעבד מביהמ"ש לבית הדין הרבני.

סעיף 28(ה) לחוק קובע כי בפועל אם נשיא ביה"ד הרבני הגדול קבע שיש חשש לממזרות. נגמר שיקול הדעת של בית המשפט ולא תתבצע בדיקת אבהות. יובהר כי הפניה לביה"ד הרבני הגדול הינה פניה חסויה. אולם אם קיים חשש לחיי הילד (סכנת חיים) כן תתבצע בדיקה לסיווג רקמות על אף החשש לממזרות.

למעלה

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

ּ