צרו קשר
ּ

הטרדה מאיימת

הטרדה מאיימת מהי?

המושג הטרדה מאיימת מתייחס לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדות ואיומים מסוגים שונים, אשר פוגעים בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו של אדם, ועל פי ניסיון החיים המצטבר, מקימים גם חשש לפגיעה בגופו או בחייו של האדם המוטרד. ההטרדה מאיימת מתבטאת ברצף של התנהגויות המתבטאות בהטרדות, בהגבלות על חופש התנועה ובאיומים על שלמות הגוף והפוגעים ביכולת תפקודו של המוטרד, וביכולתו לנהל את חייו ללא הפרעה. עיקר המטרדים הם גברים רכושנים כלפי נשים, על רקע מערכת יחסים כושלת.

אולם, יש להדגיש כי החוק אינו מגביל את תחולתו למין הנשי בלבד, אלא מתייחס לכל אדם באשר הוא מוטרד. ויובהר כי להבדיל מהחוק למניעת אלימות במשפחה, ביקש המחוקק בחוק למניעת הטרדה מאיימת להרחיב את תחולת החוק גם לציבור הרחב, ולא להישאר בגבולות המעגל המשפחתי.

בסעיף 1 לחוק הטרדה מאיימת, נקבע כי מטרת החוק הוא: "להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו". מדברי הסבר להצעת החוק מצטיירת בברור כי נקודת המוצא היא להגן על נשים נרדפות על ידי גברים כתוצאה ממערכת יחסים כושלת, מערכת יחסים שהסתיימה, מערכת יחסים קיימת, יחסים שהם על סף סיום, או על רקע מערכת יחסים מדומה. ולא למיותר לציין כי החוק למניעת הטרדה מאיימת הוחל, הלכה למעשה גם לגבי הטרדה ואיומים ברשת האינטרנט, גם אם אלו לא נפגשו מעודם פנים מול פנים.

נשאלת השאלה היכן נחצה הגבול בין התנהגות נורמטיבית לבין התנהגות מנוגדת לחוק?

בחוק מובאות דוגמאות להתנהגויות שיחשבו להטרדה מאיימת והן:

  1. בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת.
  2. בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו.
  3. ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.
  4. בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב או בחופש התנועה שלו.

מעמדת הפסיקה עד כה, ניתן לציין כי בית המשפט פירש הטרדה מאיימת כדפוס חוזר ונשנה של התנהגות, כגון אובססיה של שיחות טלפון או הסתובבות בשעת חשיכה ליד בית המתלונן, מעקבים ולמעשה כל התנהלות הגורמת לתחושות חרדה, מתח ואיום אצל המתלונן.

סעדים ותרופות: החוק מקנה לבית המשפט סמכות להורות על שורה של סעדים זמניים להגנה מיידית על המתלונן, כגון: הוצאת צו מניעה האוסר על המטריד לעקוב אחרי המתלונן, לארוב לו, להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו או ממקום עבודתו. לתת צו האוסר על המטריד לטלפן למתלונן או ליצור איתו כל קשר בעל-פה או בכתב. וחשוב לציין כי גם למטריד עומדות זכויות כדוגמת חופש הביטוי, ועל בית המשפט לשקול על כפות המאזניים את זכויותיהם של המטריד אל מול המוטרד, בייחוד כאשר נדרש בית המשפט ליצן צו מניעה, שאז יש לבדוק גם את המבחנים הכלליים החלים על צווי מניעה ובכללם: תום ליבו של המבקש, מאזן הנוחות, קיומה של עילת תביעה וראיות בדבר ההטרדה.

יש להדגיש כי צו למניעת הטרדה מאיימת אינו עונש והוא ניתן בהליך שאין בו הרשעה או זיכוי. אך למרות שמדובר באזהרה שמטרתה למנוע הישנות והסלמת המצב לפגיעות חמורות יותר, במידה ויופר הצו ניתן יהיה לנקוט נגד המפר בצעדים פוגעניים יותר, שיכולים להגיע לכדי מאסר בפועל.

היסודות הנדרשים להתקיים לצורך קבלת צו מכוח החוק:

  1. המעשה חזר על עצמו והתרחש בעבר הקרוב. המטריד הציק באופן חוזר ונשנה, כשההטרדה האחרונה התרחשה בסמיכות לפניה לבית המשפט.
  2. ניתן להסיק מנסיבות המקרה שהמטריד ישוב ויטריד את המתלונן.

תוקף הצו

תוקפו של הצו עומד על תקופה ראשונית שלא תעלה על שישה חודשים. בית המשפט רשאי להאריך, ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו על לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה. ובנסיבות מיוחדות, ניתן להאריך את צווי המניעה לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים. לשם ההשוואה, תוקפו של צו הניתן מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, צו ראשוני ניתן לתקופה של שלושה חודשים, וניתן להאריכו לחצי שנה ומנימוקים מיוחדים עד לשנה לכל היותר. הפרת הצו: הפרת צו מקימה עילה להגשת תלונה במשטרה, ולמשטרה הסמכות לעצור את מפר הצו, גם מבלי להיזקק לצו מבית המשפט. לעניין זה אין זה רלוונטי עם האדם הנפגע "ויתר" או הסכים מדעת שהמטריד לא יקיים את הוראות הצו. שימוש סרק בחוק: קיים חשש לא מבוטל, שייעשה בחוק שימוש זדוני המשולל כל יסוד ובסיס במיוחד בסכסוכים בתוך המשפחה, בהם, נפרצים, לא אחת, כל הגבולות. על כן, קבע המחוקק כי במידה ויתברר שהגשת הבקשה הייתה קנטרנית, רשאי בית המשפט לחייב את מגיש הבקשה בפיצויים כספיים הן לטובת המדינה והן לטובת הצד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון.

למעלה

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

ּ