צרו קשר
ּ

הפך לאב בניגוד לרצונו

האם ניתן להגן על גבר שנגנב זרעו במרמה, ומדוע טובת הילד עומדת תמיד במקום הראשון?

אין בחוק הישראלי התייחסות למושג "גניבת זרע". כל גבר יודע, או צריך לדעת כי קיים חשש שכתוצאה מיחסי מין ייוולד לו ילד, ועליו מוטלת אחריות לנקוט בכל אותם אמצעים למניעת היריון.

אולם, משבחר הגבר לקיים יחסי מין שלא במסגרת קשר זוגי מבלי להתעקש על שימוש באמצעי מניעה, בית המשפט לא יקבל תביעתו לביטול דמי מזונות ו/או להחזר מזונות שיחויב לשלם לילד כי החוק הישראלי מחייב את אבי הקטין הנולד במזונות ילדו מכוח הדין האישי החל עליו, כלומר מכח אבהותו וללא כל רלוונטיות לנסיבות היוולדו.

בעניין המזונות קבעה הפסיקה כי כאשר "…אם פנויה מחליטה להביא ילד לעולם מחוץ למסגרת הנישואין, כאשר נוכחותו של האב בחיי הקטין אינה וודאית כלל וכלל, במיוחד כאשר בתחילת ההיריון האב נעלם מהתמונה, הרי מלכתחילה לוקחת על עצמה אחריות גדולה יותר", ובמקרה כזה חובת האב מצטמצמת למזונות הכרחיים להם זקוק התינוק והאב אינו חייב לספק לאם רמת חיים שהיא קובעת.

הסיבה לכך נעוצה בטענה כי אדם ההופך לאב בניגוד לרצונו ומבלי שיהיה מודע לכך כי ישנה אפשרות שיהפוך לאב בניגוד לרצונו, אין להחיל עליו את כל החובות של אב רגיל, היות וההחלטה היא של האישה להביא את הילד ולא של האב.

יחד עם זאת, מסתמנת מגמה של בתי המשפט בישראל להכיר בנזק הנפשי שנגרם לגבר מעצם כך שהפך לאב בניגוד לרצונו. הנזק הנפשי שיוכר על ידי בית המשפט יהיה בסכום מופחת ולא בסכום המזונות בו יחויב האב לשלם לילד במשך 18 שנים וזאת בשל "תרומתו" של האב להיווצרות ההיריון בכך שהוא בחר לקיים יחסי מין בלא שימוש באמצעי מניעה.

המקרה להלן ממחיש בצורה ברורה את עמדת בית המשפט שחייב גבר בתשלום מזונות לאחר שקיים יחסי מין מזדמנים ללא אמצעי מניעה וחרף העובדה כי הוצגו בפני בית המשפט ראיות רבות כי האישה שיקרה שיש לה התקן תוך רחמי למניעת היריון וכך מצא עצמו הגבר, אב לתאומים בניגוד לרצונו – בית המשפט דחה את תביעתו להחזר מזונות בהם חוייב לשלם אולם הכיר בעוגמת הנפש שנגרמה לו ופסק לו פיצויים בשל כך שהפך לאב לתאומים בעל כורחו.

והמקרה שהיה כך היה:

בתביעה שהגיש גבר לבית המשפט הוא טען כי ההיכרות שלו עם האישה הייתה למטרת קיום יחסי מין בלבד, תוך שהאישה שכנעה אותו שאין צורך להשתמש בקונדום משום שיש לה התקן תוך רחמי.

לאחר מספר שבועות שלחה לו האישה (הנתבעת) מסרון שבו כתבה כי שיקרה לו והיא בהיריון. אלא שבסופו של דבר היא לא עשתה את ההפלה ונולדו לה תאומים.

אל מול טענות התובע הבהירה הנתבעת כי כל אדם שמקיים יחסי מין צריך לקחת אחריות ולהפנים כי ייתכן שהדבר יוביל להיריון. הנתבעת הכחישה שרצתה להיכנס להיריון, והוסיפה כי התכוונה לבצע הפלה אלא שהדבר היה בלתי אפשרי מבחינה בריאותית.

מדוע טובת הילד עומדת תמיד במקום הראשון?

בית המשפט העדיף את גרסת התובע שנתמכה בראיות מובהקות כמו מסרונים ששלחה לו הנתבעת.

חרף הראיות שהוצגו על ידי התובע, בית המשפט קבע כי אין לתובע עילה לדרוש את החזר המזונות וקבעה שמדובר בסעד שמנוגד לעקרון טובת הילד שכן למעשה הוא נוטל מהילדים את דמי המחייה להם הם זקוקים. כמו כן, מבחינה מוסרית אי אפשר לראות בילדים כ"נזק" שיש לפצות עליו.

בנוסף יש לזכור כי תביעת מזונות היא תביעה שאותה מגיש הילד, באמצעות אמו, ובה הילד דרוש את זכותו למזונות מאביו. בנוסף, גם לא ניתן לטעון שהנתבעת הפרה חוזה או התרשלה כלפי אדם זר שקיים עמה יחסי מין מזדמנים ולא ניתן לראות בתשלום מזונות לילדים נזק בר תביעה.

עם זאת, השופטת קבעה כי אין ספק שהתנהגותה גרמה לתובע לנזק נפשי מעצם כך שהפך לאב בניגוד לרצונו. ואולם, משהתובע בחר לקיים יחסי מין שלא במסגרת קשר זוגי מבלי להתעקש על שימוש בקונדום, הפחית בית המשפט מסכום הפיצויים אותו תבע התובע בגין עוגמת נפש.

למעלה

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

ּ