צרו קשר
ּ

פרידה של ידועים בציבור עם ילדים

פרידה אחרי 26 שנים של זוגיות, מגורים וילדים משותפים מזכה את בן הזוג בחצי מהרכוש?

בית המשפט למשפחה דחה תביעת גבר נגד זוגתו לשעבר, בה דרש חצי מהזכויות והכספים שצברה במשך 26 שנים של זוגיות, כולל הדירה בה התגוררו במשך 17 שנה יחד עם בנותיהם המשותפות.

אמנם, הגדרת בני זוג כידועים בציבור מאפשרת להחיל זכויות וחובות של זוגות נשואים על בני זוג שאינם מעוניינים, או אינם יכולים להינשא על פי חוקי המדינה.

המסגרת של "ידועים בציבור" עדיין לא הוסדרה בחקיקה בישראל אך בפועל, מעמדם של הידועים בציבור הולך ומשתווה בשנים האחרונות לזה של זוגות נשואים בשל פסיקת בתי המשפט בעניין מעמדם. עם זאת מעמדם של ידועים בציבור עדיין אינו זהה לחלוטין לזה של זוגות נשואים.

המקרה שלהלן ממחיש בצורה ברורה מאוד כי למרות ההכרה ההולכת וגוברת בזכויותיהם של הידועים בציבור בישראל, קיימים קשיים מרכזיים המעידים כי זכויותיהם של בני זוג הידועים בציבור אינן זהות לחלוטין לזכויותיהם של זוגות נשואים וההכרה בזכויות של ידועים בציבור נעשית באופן נקודתי ובהתאם לנסיבות עובדתיות הקשורות להתנהלות היחסים בין בני הזוג.

לכן, זוגות המבקשים ליהנות מזכויות של ידועים בציבור צריכים להוכיח באופן פרטני כי אורח חייהם עונה לדרישות על מנת שיהא בידם לקבל את זכויותיהם, אם בכלל.

על מנת לקבל את ההכרה כידוע בציבור צריך להתקיים שני יסודות: חיי אישות כבעל ואישה וניהול משק בית משותף. היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואישה המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה (הנבדל מחיי פילגשות למשל). היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף כפועל יוצא טבעי מחיי משפחה משותפים כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה.

למרות שבמקרה שיובא להלן מתקיימים שני היסודות להכרה של בבני זוג כידועים בציבור פסק הדין שיצא לאחרונה בבית המשפט למשפחה, קבע בית המשפט שלמרות שבני זוג חיו יחד 26 שנה, ולמרות שבני הזוג הביאו לעולם ילדים משותפים, הראיות שהובאו בפניו מעידות על הפרדת רכוש מכוונת ומוחלטת.

והמקרה שהיה כך היה:

בני הזוג חיו כידועים בציבור במשך 26 שנים ונולדו להם שני ילדים. לאחר 9 שנים של זוגיות, המשפחה עברה לגור בדירה שרכשה האישה במשך 17 שנים.

לאחר 17 שנים מיום המעבר לדירה, בני הזוג נפרדו והגבר הגיש תביעה לחצי מהזכויות והכספים של זוגתו לשעבר לרבות חצי מהדירה אותה רכשה. טענות בן זוג היתה כי זכאותו קמה לנוכח השנים הרבות בהן חיו יחד בשיתוף כלכלי מלא, ובשל העובדה שהשקיע סך של 75,000 ₪ בעת רכישת הדירה לרבות השבחתה בשיפוצים.

לעומתו האישה טענה כי בינה לבין התובע היה הסכם בעל-פה להפרדה רכושית ולכן הוא לא זכאי לדבר. לגבי הדירה, היא טענה כי רכשה אותה מכספי ירושה והלוואות, והכסף שהעביר בן זוגה שימש רק להוצאות המעבר.

מה חלקו של בן הזוג בדירה?

בית המשפט התמקד בשאלה האם חלה על בני הזוג "הלכת השיתוף" המקנה לגבר זכויות ברכושה של זוגתו לשעבר.

לאחר שבית המשפט בחן את הראיות שהובאו בפניו, וחרף העובדה שמדובר בבני זוג שחיו יחד תקופה ממושכת שכללה הבאת ילדים משותפים, קבע בית המשפט כי לא מצא שום סממן המעיד על שותפות כלכלית בין השניים. אלא היפוכם של דברים – האישה הוכיחה "שלא היה כל שיתוף, לא הייתה כוונה לשיתוף ולא היה כל רצון לשיתוף", ובני הזוג חיו במכוון בהפרדה כלכלית מוחלטת.

משכך, קבע בית המשפט כי הגבר לא זכאי למחצית מזכויות בן זוגו, אך הוא זכאי להחזר של אותם הכספים אותם השקיע בשיפוץ הדירה והחזר הסכומים אשר שימשו להוצאות הנלוות של רכישת הדירה כמו תשלומי מס רכישה ושכר טרחת עורך דין, אותם העריך בית המשפט כי מדובר ב-23% מערכה של הדירה.

מכאן אנו למדים כי הלכת השיתוף בין בני זוג מוחלת גם על בני זוג ידועים בציבור, אולם לגבי ידועים בציבור הלכת השיתוף אינה מוחלת באופן אוטומטי לגבי רכוש שנרכש על ידי אחד מבני הזוג בנפרד, אלא יש להוכיח כוונת שיתוף מפורשת ביחס לכל נכס ונכס.

למעלה

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

ּ