צרו קשר
ּ

שינוי מקום מגורים של קטין

שינוי/עקירה של קטין בתוך הארץ: נקודת המוצא של שני הורים הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע בסעיף 15 שבו , המגדיר מושג אפוטרופסות והרשות להחזיק בקטין.

לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, האפוטרופסות על הקטינים, משותפת לשני ההורים עד הגיעם לגיל 18 ולכן החלטה על שינוי מגורים של ילד חייבת להיות מוסכמת על ידי שני ההורים – בהעדר הסכמה יחליט ביהמ"ש. בעת האחרונה, ניתנו מספר פסקי דין בנושא שינוי מקום מגורים בארץ/בחו"ל (בהבדל שבחו"ל התוצאות יותר חמורות אך קריטריונים זהים). כאשר הורה מבקש שהקטין יעזוב את מקום מגוריו, זכויות ההורה מתעמתות. מחד זכות ההורה המשמורן לחופש התנועה אל מול זכות ההורה השני להיות שותף מלא בגידול ילדיו. במקרה של העדר הסכמה, יכריע בית המשפט בהתאם לעקרון טובת הילד.

שינוי מגורים לחו"ל

בתיקי הגירה הלכה המנחה היא בתיק רע"א 4575/00 זוג ישראלים שהתגרש. בני הזוג הסכימו ביניהם כי המשמורת תהיה בידי האם. זמן קצר לאחר הגירושין האימא התחתנה עם תושב לונדוני. לימים האם הרתה לבעלה החדש. השופטת קבעה שלא הייתה הכרעה מי ההורה הטוב ביותר עבור הילד. השופטת העדיפה את זכות התנועה של האימא אולם, היא נתנה לאב הסדרי ראיה רחבים של 12 ביקורים בשנה.

בערעור במחוזי, ביהמ"ש קבע שהאמא תוכל לנסוע ללונדון, אך ללא הילד. היה ערעור לעליון ונקבע שלאדם יש זכות לחופש התנועה וסיבת ההגירה לא רלוונטית. ביהמ"ש בדק מה טובת הילד בהנחה שהאמא היגרה ללונדון. נתנו לאמא את הזכות להגר עם הילד והחזירו את הסדרי הביקורים, האם יש משמעות שאחד ההורים הוא בן דת שונה? יש משמעות לסוגיית הדת. דנ"א 9201/08. שם דובר על זוג ישראלי וגרמניה נוצרית. היה ילד קטן והתיק עצמו התחיל בחטיפת הילד לגרמניה. האבא עתר לפי אמנת האג וביקש להחזיר את הילד לישראל. הילד הוחזר לישראל עפ"י פסק דין גרמני. כשהילד הוחזר לישראל והאישה ביקשה מבית המשפט רשות להגר עם הילד לגרמניה. בניגוד לחוות דעת מומחה, בית המשפט איפשר לאם להגר עם הילד לגרמניה וכאן ניתן שיקול דת של הילד.

כב' השופט גרוניס חוזר ואומר שמותר לה לאם לבחור לחזור למולדתה בפרט שאין לאם כל זיקה לישראל וטובת הילד בנסיבות אלה הוא להגר עם אימו לגרמניה.

חטיפת ילדים לחו"ל או מחו"ל מההיבט האזרחי

דיון ראשון שמתקיים הוא לגבי מהו מקום מגוריו הרגיל של הילד וצריך להוכיח שהילד נחטף ממקום מגוריו הרגיל. השאלה האם שהות ארעית או קצרה של ישראלים במדינות אחרות, מהווה חטיפה? מטוטלת הפסיקה נעה מאסכולה עובדתית שבודקת את השאלה האם מקום מגורים הרגיל של הילד בחיי היומיום, איפה הילד היה בתקופת החטיפה, מקום מגוריו של הילד, איפה בית הספר, איפה החברים שלו וכו, לבין אסכולה כוונתית שבוחנת מה הייתה כוונת ההורים שהם נסעו לגור בחו"ל. עמדת הפסיקה שנקבעה על ידי בית המשפט כי יש לעשות שילוב בין האסכולות .כלומר צריך לראות בעיני הילד איפה מרכז חייו ומה הוריו התכוונו.

לכן נטל ההוכחה של ההורה הנחטף להוכיח:

  1. מהו מקום מגוריו של הילד;
  2. שאחד ההורים פגע בזכותו של ההורה השני בעניין המשמורת.
  3. פגיעה בזכותו של אחד ההורים לקבוע את מקום מגוריו של הילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

משהוכחה חטיפה בית המשפט במדינה המתבקשת חייב להחזיר את הילד למדינה הנחטפת למעט מקרים שמתקיימות הגנות להורה שחטף כנגד ההחזרה.

למעלה

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

ּ